לאחרונה מתגברות ההערכות לעלייה באינפלציה וביוקר המחיה המתבטא בקצב עליית מדד המחירים לצרכן.

כיום, כאשר התשואות הנומינליות נמוכות, אינפלציה קלה יכולה להפוך השקעה באפיק סולידי שקלי להשקעה בהפסד במונחים ריאליים.

ניתן לגזור את הערכות האינפלציה בשוק ההון מהפרשי התשואות בין האפיק השקלי לבין האפיק צמוד המדד. שהרי ריבית נומינלית בניכוי אינפלציה שווה לריבית ריאלית.

הדרך הנוחה לבדוק הפרשים אלו היא באגרות החוב הממשלתיות.

כיום הערכות האינפלציה לטווח של 10 שנים הם בסביבות 1.9% בשנה.

על מנת להילחם באינפלציה (ככל שיהיה צורך בכך) בנקים מרכזיים מעלים את הריבית. העלאת ריבית יכולה לקרר את פעילות המשק ולעודד אותנו פחות לקנות ויותר לחסוך.

האם בנק ישראל יעלה ריבית?

בטווח הקרוב ,כנראה שממש לא. הסיבה העיקרית לכך היא שהבנק מעוניין לעודד צמיחה. עליית ריבית תביא בהסתברות גבוהה להיחלשות שער הדולר ולירידה באטרקטיביות של יצוא, ותעודד יבוא.

אז כנראה שנמשיך לחיות עם ריביות שקליות ואינפלציה נמוכות עוד תקופה לא קצרה.

ניקח לדוגמא השקעה במק"מ (מלווה קצר מועד המונפק על ידי המדינה) הנסחר בתשואות של מתחת ל0.05% לשנה ברוטו, ואחרי מס של 15% נומינלי נשיג תשואה אפסית. אינפלציה מזערית תעביר  את המשקיע להפסד.

אז מה עושים?

משקיע המאמין שתהיה אינפלציה גבוהה צריך להשקיע באפיקים צמודי מדד ואף לשקול לקיחת הלוואות שקליות ארוכות בריבית קבועה שכן ערכן של הלוואות אלו יישחק ככל שהאינפלציה תרים ראש.

רבים מאיתנו יכולים לעשות מהלך שכזה בפשטות וזאת על ידי מחזור משכנתא ולקיחת הלוואה שקלית בריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) לטווח ארוך כנגד נכס נדלן שמשועבד לו. במקרה של אינפלציה, מחיר הנכס יעלה וערך ההלוואה יישחק.

בבדיקה, שבצענו במשרדנו, מצאנו שהריבית שהבנקים מציעים במסלול קל"צ (קבועה לא צמודה ) ל- 20 שנה נקבע סביב %3 לשנה. זה אומר שנוטלי הלוואה באפיק זה, כאשר האינפלציה שווה או גדולה מ- 3 אחוזים נהנים מהלוואה שנשחקת ריאלית עם השנים.

במחזור משכנתא עדיף לאמץ מסלולי קל"צ ולהתמקח עם הבנקים על הריבית ולא לחשוש לתחרות בניהם.

בשוק ההון ישנן מגוון אפיקי השקעה שעשויים לסייע בעת התפרצות אינפלציה ואלו הם:

1. רכישה של  מדדים העוקבים אחר אגרות חוב צמודי מדד, מדד תל בונד 60 לדוגמא– מדד אשר כולל בתוכו 60 אגרות חוב קונצרניות צמודות מדד בעלות שווי השוק הגבוה ביותר.

כיום המדד משקף תשואה לפדיון של מינוס 0.25% צמוד למדד, למשך חיים ממוצע של 4.7 שנים. (נכון לתאריך 21/6)

תשואה ראלית שלילית, אבל מי שמאמין במדד גבוה ייהנה כאן מרווחים נומינליים.

לשם השוואה מדד תל בונד תשואות בנקים, שהנו מדד המורכב מאגרות חוב צמודות של הבנקים נותן תשואה של מינוס 0.97% צמוד למשך חיים ממוצע של 3 שנים.(נכון ליום 21/6)

2. קניית אגרות חוב קונצרניות צמודות מדד. יש לבחון כל אגרת בנפרד ולנהל סיכונים באופן קפדני או להעדיף מדדים שההשקעה בהן מפוזרת ומבוזרת.

להלן מספר אג"חים לדוגמא (21/6) –

*מיסוי ריבית צמודת מדד – 25% על הרווח הריאלי.

3. רכישת קרנות נאמנות חשופות מדד.  ישנם קרנות המשלבות אגרות חוב צמודות קונצרניות עם ממשלתיות ומצליחות להשיג לתשואות סבירות.

4. רכישת חוזה עתידי על האינפלציה מהבנק. אופציה זו פתוחה ללקוחות בעלי חשבון השקעות עם הסכמים מתאימים לפעילות זו(אשראי, בטחונות). בדרך זו ניתן לרכוש חוזה המגן מפני עלייה במדד ומגדר את הסיכון עד לסכום קבוע ותאריך נקוב.

5. למשקיעים מתוחכמים ניתן לקנות חוזה עתידי סינטטי על מדד המחירים לצרכן על ידי מכירה בחסר של אגרת חוב ממשלתית שקלית וקניית אגרת חוב מקבילה צמודת מדד. אסטרטגיה זו לקוחה מעולמות קרנות הגידור אך ניתן לייצר אותה ללקוחות כשירים.

להלן ההסבר –

אגח ממשלתי שקלי ל10 שנים נסחר בסביבות 1.25% תשואה שנתית.

ניתן לשאול את האגרת מהבנק ולמכור אותה בבורסה ובעתיד לקנות ולהחזיר אותה לבנק. הדבר יוצר בעצם הלוואה שקלית בריבית קבועה. מהי הריבית? ריבית האגרת 1.25% ובנוסף נשלם לבנק עמלה שעלותה לערך  0.7% לשנה. אם כך, סך עלות האגרת היא בסביבות 1.95% לשנה שקלי קבוע. התמורה למכירה תשמש אותנו לקניית אגרת חוב צמודת מדד ( אגח ממשלתי צמודה נסחרת בסביבות מינוס 0.5% לשנה ). קיבלנו אם כך הלוואה בריבית 1.95 והשקענו בריבית צמודה של מינוס 0.5%. אם האינפלציה תהיה גבוהה מ-2.45  % לשנה עד סוף התקופה נרוויח, ואם האינפלציה תהיה נמוכה מריבית זו נפסיד. בדרך הזאת יצרנו חוזה סינטטי המרוויח מעלייה אינפלציונית מעבר ל2.45% מבלי ששילמנו אגורה להקמת האסטרטגיה. חשוב לציין שהבנק דורש על אסטרטגיה זו בטחונות המתומחרים באופן יומי. ניתן לשפר את החוזה הסינטטי הנ"ל על ידי רכישה של אגרות חוב קונצרניות ובדרוג נמוך יותר.

למשל אגח של עזריאלי סדרה 6, במח"מ 8.3 שנים מניב תשואה ריאלית של 0.45%, איתו ניצור חשיפה המרוויחה מעליה של 1.4% במדד המחירים.

לסיכום –

למי שמאמין שהאינפלציה מרימה ראש כדאי לעשות שינויים והתאמות בתיק ההשקעות ו/או בתיק ההלוואות.

ישנן מספר דרכים לייצר הגנה בשוק ההון לעליית מדד, וכל משקיע צריך להתאים את הדרך הנכונה בהתאם להערכותיו ולצרכיו.

שינוי של הלוואה יכול ליצור חשיפה חיובית למדד (סגירת הלוואות צמודות מדד ולקיחת הלוואות שקליות קבועות).

רצוי להיעזר בנו על מנת לבחון שינויים, כאלו שיתאימו לכם באופן מיטבי לטווח ההשקעה ולריבית המטרה.

בהצלחה!

רמי גרא 

מומחה בשוק ההון בעל רישיון ניהול השקעות מהרשות לניירות ערך

מתכנן פיננסי בינלאומי (CFP) – אדר תכנון פיננשיא .

האמור אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. האמור אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקת, רכישת או מכירת נייר ערך או נכס פיננסי או לביצוע כל עסקה בהם.