קרן הפנסיה אינה מוצר ביטוח פשוט וסוכן הביטוח אינו מתווך. המבט הצר על דמי הניהול חוטא כלפי העובדים שעשויים להיפגע מהיעדר ליווי מקצועי.
אלה המגדירים את הסדר קרן הפנסיה כמוצר ביטוח פשוט, שאינו דורש ליווי מקצועי, והפרמטר הראשי שלו הוא הוזלת דמי הניהול, חוטאים לעובדים שאינם בקיאים במורכבויות הסדר מסוג זה.
רוב העובדים אינם עשירים מספיק בכדי לרכוש את הסדר הפנסיה שלהם בזול. דמי ניהול הוגנים, כן. נמוכים וזולים? את המחיר על העדר הליווי המקצועי ישלם העובד. אז מה הפתרון? איש ביטוח בריטיינר מלא.
בזמן האחרון עולות שוב ושוב טענות וקריאות כי מוצר הביטוח שווה ערך לרכישת כל מוצר צריכה אחר, וכי הולך ופוחת הצורך בקיומו של איש מקצוע בקשר בין המבטח לבין המבוטח. באחד המקרים כונה איש המקצוע בשם "המתווך".
השוואת מוצר הביטוח הפנסיוני, ובעיקר קרן הפנסיה, למעבד מזון, כפי שעלה באחת הטענות נכונה. כל עוד קוראים את הוראות ההפעלה של מעבד המזון, הכל עובד. אלא שאם מעבד מזון לא עובד כשורה ניתן להחליף אותו באחר, ואילו הביטוח הפנסיוני, האם גם אותו אנחנו יכולים להחליף? האם הגילוי כי ההסדר הפנסיוני אינו "עובד", וצריך להחליפו לא יהיה מאוחר מדי? בעת שיידרש להתחיל לקבל קצבת זקנה או חלילה נכות או שאירים?
הקולות הנשמעים ממליצים כי בחירת המוצר הפנסיוני, די לה שתתבצע בעזרת יועץ, ומשם ואילך ניתן להתנהל לבד ובזול, וזאת מכיוון שכיום, יש רק מוצר פנסיוני רלוונטי אחד – קרן פנסיה, והוא "פשוט".
אכן, אם המעסיק יודע לבחור נכון את מוצר הפנסיה ה"פשוט" (עיין ערך מסלולי פנסיה: עתיר ביטוח, עתיר חסכון, עתיר נכות, עתיר שאירים, רווקים ועוד כהנה וכהנה מסלולים), נשאר רק לרכוש אותו ולוודא את הנושאים הבאים: שקרן הפנסיה ביצעה גם את המבוקש בטבלת הסדר הרבים, ולא ביצעה, למשל, ברירת מחדל של "עתיר נכות" בלבד וכי המבוטח קיבל את שנדרש בהתאמה מוחלטת לצרכיו (יש/אין שאירים, קביעת שכר קובע); ללוות את המבוטח בעת שינויים בחייו (נישואים, ילדים, גירושים, התבגרות, הגדלת/הקטנת שכר/משרה); ללוות אותו בעת עזיבת עבודה ולהילחם בו שלא יפדה את פיצויי הפיטורין שלו, ויקטין את פנסיית הזיקנה הצבורה שלו ב-50% בכל פעם שהוא עוזב מקום עבודה. כמו כן, לייעץ לו באם בכל זאת פדה, איך להימנע מתשלום מס מיותר בזמן מיידי ובפרישה. אם לא פדה את פיצויי הפיטורין צריך ליצור עבורו רצף מעסיקים. צריך לעמוד לצדו בעת תביעה, חס וחלילה, לוודא שזכויותיו משולמות במלואן; שקרן הפנסיה לא שולחת אותו שוב ושוב לבדיקות מיותרות, במקרה נכות, וששאיריו מקבלים את מלוא זכויותיהם, מבלי להזדקק ל"ייעוץ שאינו משפטי". ולבסוף, להיות עמו בעת פרישה ולסייע לו לתכנן את צעדיו, להוון חלקית או לא, לפדות פיצויים או ליהנות מהטבות המס לקצבה בלבד. אם את כל אלה יודע העובד, או המעסיק לעשות ללא סיועו של איש מקצוע מיומן – אולי באמת אין מקום לנו, אנשי הביטוח הפנסיוני. אגב, הרשימה חלקית ומקוצרת, כדי לא לשעמם הקוראים.
אני מבהיר שאין במה שאני כותב כאן כדי לומר שבכל מוצר ביטוח נזקקים למתווך. בביטוח ישיר המציע ללקוחות "ביטוח חיים משלים" גורסים, ובחכמה רבה, כי "סוכן הביטוח ייעלם ממוצרי הביטוח הפשוטים". יש צדק רב בדברים אלה, כמו גם בקמפיין הפרסום הבוטה שמהווה לעיתים, לצערי, מראה מאוד ברורה ונכונה למעמדו ודמותו של סוכן הביטוח הממוצע. ייתכן בהחלט שהדבר נכון עבור מוצר "פשוט" (ואיני מגדיר מהו מוצר זה), אבל, לקרוא לקרן פנסיה מוצר "פשוט" זו ממש הגזמה, שאפילו בביטוח ישיר לא היו מעיזים להעלות.
טוב יעשה המבוטח המתוחכם – והמעסיק המתוחכם לא פחות – אם יבצעו סקר שוק בדבר האיכויות של אותו "מתווך": הכשירות המקצועית שלו, הרקורד הביטוחי שלו, יושרו ויכולתו למתן שירות אמיתי למעסיק ולכל אחד מעובדיו, ולא רק הוזלת עלויות דמי הניהול שאותן, אגב, גובה היצרן.
ולמה שלא ישכור המעסיק המתוחכם את שירותיו של איש מקצוע כזה, ישלם את שכר טרחתו הקבועה, ובכך, יבטיח לעצמו ולעובדיו ליווי מקצועי אמין ונאמן.
אולי הגיע הזמן לשנות את הדוגמטיות של הענף, אבל, להפוך את הפנסיה למוצר "פשוט" ואת איש הביטוח המקצועי, העוסק בעיקר בדיני נפשות ומעט גם בדיני ממונות ל"מתווך", במחי שימוש במקלדת, גובל בחוסר צדק ובחוסר נאמנות ללקוח עצמו מצד מי שחושב וכותב כך.
אני וחבריי, אנשי המקצוע, איננו "מתווכים". מכיוון שמתווך הוא מי שמבצע את העסקה, מקבל את עמלתו בגין התיווך ויוצא מהתמונה. לא נותר לי אלא לצטט את מנטור הביטוח הראשון שלי שאמר לי ביומי הראשון בענף, לפני 23 שנים: "למכור ביטוח, אין קל מזה, עכשיו, בוא נראה אותך גובה פרמיה ונותן שירות במשך 40 שנה".
פנסיה ישירה? בבקשה. רק שלאחר שיסתיימו השירה והריקודים על השגת המוצר הזול, יהיו עוד הרבה רגעי בכי, וחבל שכך.
כתב: דורון הורנפלד
