לאחרונה היינו עדים למתקפה תקשורתית מתוזמנת ומתואמת בכל ערוצי המדיה הזועקת חמס כנגד דרישת האוצר להקטין את הפנסיות של כולנו ב – 10% הציבור שמגלה עניין מועט עד זניח בפנסיה שלו נרעש ואלפי פוסטים זועמים נכתבו. בלוגרים שפכו לא מעט קיתונות של זעם וביקורת כנגד המפקח על הביטוח ועל שר האוצר בכבודו ובעצמו.
מהן העובדות לגבי הקטנת הפנסיה?
המפקח על הביטוח פרסם לאחרונה טיוטת נייר עמדה בנושא דרכי חישוב הפנסיה לפורשים בקרנות הפנסיה.
המפקח דורש לבצע שינויים בהנחות הריבית לפיהן משערכות קרנות הפנסיה את גובה הפנסיה העתידית לה צפוי החוסך.
כגוף האחראי על החיסכון הפנסיוני במדינה מחויב המפקח לפעול על מנת לקדם שקיפות ואחידות בין הגורמים המשלמים פנסיה במשק ולהקטין סיכונים ונזקים עתידיים לחוסכים באפיקי הפנסיה השונים.
כאשר המבוטח או העמית מקבל את הדו"ח השנתי מקרן הפנסיה או מחברת הביטוח כמתחייב בחוק, בין שאר הנתונים נרשמת גובה קצבת הזקנה צפויה לעת פרישתו. אלא שמדובר בתחזית בלבד.
על מנת לקבוע מדדים אחידים חייב המפקח את קרנות הפנסיה להציג תחזית צבירה לעמית לעת פרישה תוך הנחת תשואה בגובה 4.26% לשנה בקרן פנסיה מקיפה ואילו בפוליסה, הנחת התשואה השנתית לצורך התחזית תהיה 4%.
מדיניות הריבית שקובע בנק ישראל תוך שהוא מתחשב בריביות בשווקים המפותחים ובנתוני הכלכלה באפיקי ההשקעות השונים , מכתיבה ריבית נמוכה הרבה יותר מזו המשוערכת בתחזית הקצבה.
למה בכל זאת יש צורך להפחית את הפנסיה שלנו?
בשנים האחרונות השיגו מנהלי ההשקעות בקופות הגמל והפנסיה תשואות דו ספרתיות ,ירידת התשואות מתחילת השנה והצפי לריבית נמוכה מאוד הנובעת בין היתר מירידה בתשואות האג"ח הממשלתיים מצב זה מחייב לנקוט פעולה. חישוב מקדמי הקצבה לפנסיה חייב לקחת בחשבון את ירידת הריבית הצפויה אחרת אלו הפורשים לפנסיה בימים אלו יקבלו קצבה גבוהה יותר רק בגלל הנחת תשואה שגויה.
מצב זה עלול לגרום לגרעון ממנו ייפגעו בעיקר החוסכים הצעירים יותר בקרנות הפנסיה. הקרן אמורה לשמור על האינטרס של כלל החוסכים בה על כל גווניהם. יש לגלות אחריות ולפעול באופן מידי על מנת לא לגרום להעדפת סקטור מסוים על חשבון ציבור גדול של חוסכים. לאור האמור לעיל הציע האוצר להפחית את גובה קצבאות הזקנה תוך שהוא מתאים את המקדמים לריביות הנהוגות כיום, וזאת בתהליך הדרגתי שיימשך 3 שנים.
מהם הפרמטרים לפיהן נקבעת קצבת הזקנה שלנו?
חישוב קצבת הזקנה נעשה רק ערב הפרישה והוא מותנה בסכום הכספי הנחסך לעת פרישה. סכום החיסכון הצבור מותנה בתשואה שהשיגו מנהלי ההשקעות של הקרן ובמשתנים נוספים כמו תוחלת חיים איזון האקטוארי של הקרן , מין וכו'.
קרן הפנסיה הפכה למכשיר החיסכון הפנסיוני המשמעותי ביותר במיוחד לאחר ביטול מקדמי הקצבה המובטחים בתוכניות השונות של ביטוח המנהלים.
*מקדם קצבה הינו המספר בו יש לחלק את הסכום שהצטבר בעת הפרישה בתוכנית הפנסיה על מנת לדעת את גובה הקצבה החודשית שיקבל המבוטח בגיל פרישה. מכאן שככל שהמקדם עולה כך קטנה הקצבה בגיל הפרישה. מקדם מובטח הוא מקדם שנקבע ביום ההצטרפות לפוליסה ולא משתנה לאורך כל חיי הפוליסה גם אם בפועל יש התארכות בתוחלת החיים.
במי התיקון אינו פוגע?
לקוחות שרכשו ביטוחי מנהלים ואו גמל לעצמאי עד דצמבר 2012 נהנים ממקדמי קצבה הקבועים בחוזי הפוליסה כך שהשינויים אינם נוגעים להם.
כמו כן לקוחות שחסכו בקרנות השתלמות ובקופות גמל הוניות ותיקות (לפני שנת 2008) גם לגביהם שינויים אלו אינם תקפים.
מה ניתן לעשות מלבד עדכון הריבית התחשיבית?
הריבית היא בעיה אבל לא הבעיה העיקרית! שהרי בממוצע הקופות השיגו עד כה תשואות גבוהות יותר מהתחזיות.
- יש לנקוט במספר צעדים נוספים שהעיקרי שבהם העלאת גיל פרישה לנשים.
תוחלת החיים של נשים ארוכה יותר מהגברים ולמרות זאת הן פורשות ממעגל העבודה מוקדם יותר, כך שמטבע הדברים הם צורכות קצבאות לתקופות ארוכות יותר. אגף שוק ההון העביר הצעת חוק להשוואת גיל פרישתם של הנשים לגברים ולהעמידו על גיל 67 – הצעת החוק לא עברה מטעמים פוליטיים, אם כי ברור שזה רק עניין של זמן.
בעולם המערבי בכלל ובמדינות ה – OECD עולה גיל הפרישה ומטפס לגיל 70 ואינו פוסח גם על הנשים. - פתרון נוסף אפשרי העלאת אחוזי ההפקדה לקרנות הפנסיה חלק העובד וחלק המעסיק כפי שקיימים במספר מדינות לרבות סינגפור.
- עידוד כניסתם למעגל העבודה של סקטורים שעד כה נרתעו מכך עשויה אף היא לסייע ולהקטין את הגרעון.
חשיבות הליווי והתכנון הפיננסי והפנסיוני!
על מנת ליהנות מקצבת זקנה מרבית יש צורך באיש מקצוע שילווה כל אחד מכם ויתאים את מסלול ההשקעות היעיל וכן את מסלול הביטוח לכל שלב בחיים וכמובן לטפל בדמי הניהול.