דו"ח בנק ישראל // 40% מהמבוגרים שהגיעו לגיל פרישה – ללא חיסכון פנסיוני
לפי כותבי הדו"ח, מכיוון שלא חסכו לפנסיה, נאלצים מבוגרים להמשיך לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה.
לכ–40% מהמבוגרים שעבדו והגיעו לגיל הפרישה אין חיסכון פנסיוני ולכן הם חייבים להמשיך לעבוד ולהשתכר – כך עולה מדו"ח בנק ישראל. עוד עולה מהדו"ח כי העלאת גיל הפרישה בשנים האחרונות הביאה לעלייה חדה בשיעור ההשתתפות של מבוגרים בשוק התעסוקה.
לפי כותבי הדו"ח, מכיוון שלא חסכו לפנסיה, נאלצים מבוגרים להמשיך לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה. באותו הקשר הם מציינים את פסק הדין התקדימי ליבי וינברגר, שהתקבל באחרונה בבית הדין הארצי לעבודה, ולפיו מעסיק חייב לשקול את המשך העסקתו של אדם שהגיע לגיל פרישת חובה, 67, אף שהוא יכול לפי חוק לחייב אותו לפרוש. "פסיקה זו פתחה פתח ליוזמה לבטל את גיל פרישת החובה", נכתב בדו"ח.
נתוני בנק ישראל אף חמורים יותר מנתונים של ג'וינט ישראל שפורסמו באוקטובר האחרון, מהם עלה כי לשליש מהקשישים בישראל, בני 65 ויותר, אין כלל פנסיה. הסיבות שבגללן אין לקשישים פנסיה רבות, ובהן עובדים שלא היו שכירים ולכן לא חסכו לפנסיה; שכירים שלא נהנו מפנסיה שניתנה על ידי המעסיק (לפני חוק פנסיה חובה שנכנס לתוקף ב–2008) או שביזבזו אותה; עובדים שהחלו לעבוד בגיל מאוחר, ולכן לא צברו כמעט חיסכון פנסיוני ועוד.
דו"ח בנק ישראל מתייחס גם למגמת העלייה שנרשמה בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה המבוגרת בישראל בגילי 65–69 בשנים האחרונות, הנובעת, בין היתר, מהעלאת גיל הפרישה ב–2004–2009 ל–62 לנשים ול–67 לגברים. מדובר בעלייה דרמטית: בתוך עשור עלה שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב גברים מבוגרים מ–25% ליותר מ–45% ובקרב נשים מכ–10% לכ–25% – שיעורים גבוהים מממוצע מדינות OECD.
"שיעור ההשתתפות נוטה להיות גבוה יותר בקרב משכילים, נשואים ותושבי המרכז. ערבים בני 65 ויותר כמעט שלא משתתפים בכוח העבודה, ואילו שיעור ההשתתפות של עולי 1990 ואילך בני 65–69 נמוך רק במקצת מזה של ותיקים וילידי הארץ", נכתב בדו"ח.
כותבי הדו"ח מדגישים כי העלייה בשיעורי ההשתתפות היא התפתחות חשובה בשל העלייה החדה בתוחלת החיים בישראל בעשורים האחרונים. ב–1997–2011 עלתה תוחלת החיים
בכ–5.2 שנים לנשים ובכ–4.6 שנים לגברים. תוחלת החיים העדכנית בישראל היא 83.6 שנה לנשים
ו–79.7 לגברים. כמו כן, לפי מחברי הדו"ח, "קצב הגידול של האוכלוסייה המבוגרת גבוה מזה של האוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים, מגמה הצפויה להימשך". הכותבים רומזים כי העלאת גיל הפרישה בשנתיים בלבד לא מספיקה, בשל העול הכלכלי שרובץ על מערכת הפנסיה בשל פרישה בגיל מוקדם יחסית.
בפרק העוסק ברווחה התייחסו החוקרים לאפשרות של העלאת גיל הפרישה של נשים בשנים הקרובות. המחברים קבעו כי כשמדובר בנשים בעלות שכר גבוה ובגברים בעלי שכר נמוך, דחיית הפרישה מעלה את הסיכוי לשרוד במקום העבודה בשנה שלאחר מכן. העלאת גיל הפרישה לא משפיעה, לפי הבדיקה, על בעלי שכר בינוני ועל גברים בעלי שכר גבוה. "העלאת גיל הפרישה בין השנים 2004–2009 העלתה את הסיכוי של עובדים המתקרבים לגיל הפרישה לשרוד בתעסוקה", נכתב בדו"ח.
כתבה: הילה ויסברג
למאמר המלא באתר www.themarker.com- לחץ כאן
