ניהול סיכונים נכון מסייע לנו לחסוך כסף רב. על מנת לדייק בבחינת הסיכונים יש הכרח להתייחס לפרמטר השכיחות, כלומר לבחון סטטיסטית כמה מקרים מתקיימים בכל 1,000 תושבים וכמו כן להתייחס לגובה הנזק שייגרם לתא המשפחתי במידה והסיכון יתממש.
ככול שהנזק כבד והשכיחות גבוהה כדאי מאוד לשריין עתודה כספית לסיכונים מיוחדים או לחילופין לרכוש ביטוח.
מניסיוננו ישנם פרמטרים נוספים של נוחות גנטיקה או מבחנים פסיכולוגיים, שמשפיעים על הלקוחות בעת קבלת ההחלטות הקשורות לניהול סיכוני תוחלת חייהם.
ישנן שלוש דרכים עיקריות לטיפול בסיכון:
התעלמות – כלומר ככל שהשכיחות של הסיכון נמוכה וניזקה נמוך ניתן בהחלט להתעלם במודע מהסיכון מבלי לנקוט צעדים מיוחדים.
קרן לסיכונים מיוחדים – יצירת עתודה כספית מתוך סך הנכסים הכספיים הנזילים של הלקוחות בכדי שישמשו עתודה למקרה שהסיכון יתממש, קרן כזו כדאי להעמיד כאשר ישנם מספר סיכונים והסיכוי להתממשות כולן יחדיו או חלקם הוא לא גבוהה.
רכישת ביטוח – במקום שללקוח אין עתודה כספית אולם עדיין סיכוני הבריאות גבוהים גנטית והנזק הכספי הממשי יכול להכריע כלכלית את המשפחה יש הכרח לרכוש ביטוח.
נתונים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על עלייה מתמשכת בתוחלת החיים במדינת ישראל.
- תוחלת החיים ב-2016 עמדה על 82.5 שנים – 80.7 שנים בקרב גברים ו-84.2 בקרב נשים.
- תוחלת החיים עלתה לעומת שנת 2015 ב-0.4 שנה בסך כל האוכלוסייה, 0.6 שנה בקרב גברים ו-0.1 שנה בקרב נשים.
- בשנת 2015 הייתה ירידה בתוחלת החיים של הגברים לעומת 2014, אך בשנת 2016 היא שוב עלתה.
- בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים בקרב גברים בשנתיים ובקרב הנשים ב-1.7 שנים.
- ב-30 השנים האחרונות עלתה תוחלת הגברים ב-7.5 שנים ובקרב הנשים ב-7.4 שנים.
הסיכון המשמעותי הנובע מעליית תוחלת החיים קשור לבריאות ולסיעוד, אין ספק שבמידה ונחייה יותר נצרוך שרותי בריאות מרובים ויקרים שעולים ככול שהגיל מתקדם.
מצבי בריאות מדירים שינה ומטרידים מאוד את הלקוחות. רכישת ביטוח מאפשרת בין היתר, להבטיח זמינות ואיכות של שירותים רפואיים למרות שרותי קופת חולים ועל אף העובדה שלחלק מהלקוחות קרן לסיכונים מיוחדים.
אם נבחן הסיכון להתממשות מצב סיעודי מבחינה סטטיסטית, נגלה שאחד מכל שלושה תושבים בני 60 ומעלה נקלעים למצב סיעודי. אם כך השכיחות למצב סיעודי היא גבוהה מאוד, יתרה מכך עלות הישירה של הטיפול באדם סיעודי מחייבת הוצאה של 80,000-180,000 ₪ לשנה.
אם ניקח בחשבון את העובדה שאדם סיעודי אינו עובד ואינו משתכר למחייתו למעט אם רכש ביטוח לאובדן כושר עבודה הרי שבכל מקרה רמת החיים של המשפחה תפגע.
הוצאה שנתית כה גבוהה עלולה לחסל את הקרן לסיכונים מיוחדים תוך מספר שנים בודדות ותוביל לנזק כלכלי בלתי הפיך.
הסיכון הולך וגדל הואיל והמרחב הרפואי משתפר. אבחון רפואי הופך להיות מהיר ומדויק יותר והתרופות מתקדמות מאוד כך שתוחלת חייו של אדם סיעודי הולכת ומתארכת.
מסקנתנו היא כי לא ניתן להתעלם מהסיכון למצב סיעודי וברוב רובם של המקרים כדאי מאוד לבטח סיכון זה.
במרבית המקרים בשעה שאדם הופך סיעודי אין ביכולתו לקבל החלטות עצמאית והוא הופך להיות תלוי כמעט באופן מוחלט בסביבה כלומר בבן/בת הזוג או בילדיו או שאיריו.
קצבה חודשית המשולמת מידי חודש למשפחה לצורך טיפול בחולה סיעודי מן הסתם לא תעורר דילמה אצל בני המשפחה הקרובה ותבטיח טיפול סיעודי הלכה למעשה. ישנן מקרים רבים שמתגלגלים לפתחו של ביהמ"ש בשעה שעל כספי העמית משתלטים גורמים עוינים חלקם לדאבוננו הם בני משפחה קרובים המונעים שימוש בכסף גם לרווחת החוסה.
לא אחת פונים אלינו לקוחות ומבקשים להימנע מתלות בילדיהם במקרי קיצון אלו ומייצרים חשבון נאמנות .
הדרך הנוחה היעילה המהירה לטיפול בסיכון הסיעודי היא ללא ספק רכישת ביטוח סיעודי בחברת ביטוח.
חלק מחברות הביטוח בחו"ל הפסיקו להציע תוכניות ביטוח סיעודי מתוך כוונה להקטין את הסיכונים אצלם. גם בארץ חברות הביטוח מרעות את תנאי הזכאות וזה אומר דרשני.
כמתכננים פיננסיים וכמנהלי סיכונים אנו דואגים שלקוחותינו ירכשו ביטוחים הולמים למקרי בריאות וסיעוד, רק כך יבטיחו שקט נפשי.
ניהול סיכונים נכון יאפשר הבטחת ממונם והעברת נכסים לדור הבא באופן מושכל.
כתב : ארז לוי מתכנן פיננסי בכיר CFP