לאחר שבחנו את המסלולים הכללים נבחן עתה את התשואות, שהושגו בקרנות ההשתלמות המגזריות, אלו שנפתחו עבור קבוצות עובדים בהסכמי עבודה תוך הבטחת דמי ניהול נמוכים. (תודות לכוח ההתאגדות שלהם).
שאלת המבדק שלנו היא: האם קרנות ההשתלמות המגזריות במסלול כללי אכן מספקות תשואה עודפת על בתי ההשקעות האחרים?
לצורך ההשוואה לקחנו בחשבון את דמי הניהול בקרנות אלו ואת התשואה לאורך השנים. נציג נתונים מספריים וגרפים לאורך התקופה הנבדקת.
הקרנות הנבדקות:
- קרן השתלמות רופאים – מסלול כללי (419)
- קרן השתלמות עובדי חברת חשמל – (423)
- קרן השתלמות מורים וגננות – מסלול כללי (284)
- קרן השתלמות עובדי מדינה – מסלול כללי (382)
- מסלול כללי ציבורי – מייצג את ממוצע התשואות של חמשת קרנות ההשתלמות המובילות במסלול כללי לתקופה הנמדדת (אלטשולר שחם, מגדל, אנליסט, כלל, מיטב דש)
יש לציין כי כל הקרנות המגזריות שנבחרו הן בעלות מדיניות השקעה דומה למדיניות ההשקעה בקרנות במסלול כללי הפתוחות לכלל הציבור(חשיפה שלא לא יותר מ40% למניות, דגש מרכזי על רכיבי אג"ח).
הנתונים נלקחו מהאתרים הבאים :"גמל נט", investing.com"", "Bizportal" והערכים ההתחלתיים של כל קרן ומדד זהים ובמספר 100 לצורך המחשת השינויים בגרף
כפי שניתן לראות בגרף, התשואות בקרנות המגזריות רחוקות ממסלולים כלליים למרות שדמי הניהול שהן גובות נמוכים מאוד. עתה נותר לחשב את הפרשי התשואה לבדוק כדאיות: התשואה המצטברת הממוצעת במסלול הכללי הציבורי לתקופה זו הינה 107.33%, עם תשואה שנתית ממוצעת של 7.85%, ועם דמי ניהול ממוצעים של 0.66%.
הקרן המגזרית אשר הניבה את התשואה הנמוכה ביותר לאורך שנים אלו היא המסלול הכללי עבור רופאים, מדובר על תשואה מצטברת של 72.04%, ותשואה שנתית ממוצעת של 5.27%, כאשר דמי הניהול הנגבים מהם הם רק 0.24%.
מדובר בתשואת חסר של למעלה מ- 35% ופער שנתי ממוצע של 2.58% לטובת המסלול הכללי הציבורי. פער כזה מעורר ספק גדול לגבי הכדאיות של הרופאים לחסוך בקרנות השתלמות אלו . קרן
ההשתלמות במסלול הכללי עבור עובדי מדינה הצטיינה בתשואות בתקופה הנבדקת: המסלול הכללי עבור עובדי מדינה, הניב תשואה מצטברת של 85.65% ותשואה שנתית ממוצעת של 6.26%, כאשר דמי הניהול הנגבים מהם הם 0.33%.
מדובר בתשואת חסר של למעלה מ- 21%, ופער שנתי ממוצע של 1.59% לטובת המסלול הכללי הציבורי. עובדי המדינה אם יעבירו את צבירתם בקרנות ההשתלמות לאחד מחמשת בתי ההשקעות המובילים ייהנו מתשואה עודפת משמעותית.
על מנת לבסס את המסקנות יש לשקלל גם את התשואה וגם את דמי הניהול כלהלן :
תקופת הזמן שנבדקה הינה 13.66 שנים.
לצורך הצגת המידע נחשב את התשואה נטו לאחר הורדת דמי הניהול לכל מסלול ונבדוק מה הפער מהמסלול הכללי הציבורי.
אז מה ניתן להסיק מכך?
דמי ניהול הם לא חזות הכול והם אינם מחפים על העדר תשואה.
מנהלי הקרנות הכלליות הציבוריות בבתי ההשקעות המובילים הוכיחו לאורך השנים כי הם מספקים ביצועים טובים יותר מאשר מנהלי הקרנות המגזריות.
וכיצד השפיע הקורונה על ביצועי קרנות אלו?
המסלול הכללי הציבורי וקרן ההשתלמות למורים וגננות התאוששו בקצב הטוב ביותר לעומת קרן ההשתלמות לעובדי חברת חשמל שגם ספגה את הירידות הגדולות ביותר וגם התאוששה בקצב האיטי ביותר.
מהגרף ניתן ללמוד כי אין שונות מובהקת בתשואות בין מנהלי ההשקעות המובילים לבין מנהלי ההשקעות בקופות המגזריות אך עדיין תשואותיהם בצמרת הגבוהה. התקופה הנדגמת היא קצרה מידי להסקת מסקנות אבל בכל זאת בחרנו להציגה.
לסיכום: על פניו נראה שניהול אקטיבי בבתי ההשקעות טוב ואיכותי יותר לאורך זמן והוא משתקף היטב בתשואות המסלולים הכלליים בבתי ההשקעות המובילים. כמתכננים פיננסיים אנו דואגים שהחסכונות של הלקוחות שלנו יימצאו בבתי ההשקעות אלו תוך הפחתת דמי הניהול עבורם. לקוחותינו יימצאו תמיד במסלולים הכלליים. שימוש במסלולים אלו מאפשר ביצוע אסטרטגיות פיננסיות תוך שימוש בהלוואות זולות שניתן למשוך מקרנות אלו.
כתבו : איתי רוזנטל מתכנן פיננסי, ארז לוי מתכנן פיננסי בכיר CFP
