התקופה המאתגרת, שעוברת על שוקי ההון כתוצאה ממשבר הקורונה תדלקה את יצר הסקרנות שלנו והובילה אותנו לבחון כיצד התנהגו מכשירים פיננסיים שונים, שחלקם חשופים לשוקי המניות והאג"ח. בסדרת כתבות נבחן את מסלולי הגמל וההשתלמות וננסה להעניק כלים ,שיסייעו לכם לקבל החלטות פיננסיות נכונות בין אם כבר יזמתם שינוי ובין אם לאו.
נבחן כיצד נפגעו שוקי המניות בארץ ובעולם וגם כאן נספר לכם מה המסקנות שלנו. נבחן האם המטבעות הוירטואליים ראויים לקבל ביטוי בתיקי ההשקעות שלכם, וכמובן האם ההשקעה בזהב תרמה תרומה משמעותית לתשואה.
רקע כללי
עם פרוץ המגפה במרץ 2020 רבים מהמשקיעים נתפשו לפאניקה ומיהרו לממש אחזקותיהם בשוקי המניות האג"ח וכמעט בכל אפיק פיננסי ראוי. למעלה מ100 מיליארד ₪ נפדו מחששות המשקיעים. תופעת העדר מוכרת לנו ממשברים קודמים. דפוס הפעולה הזה גורם לנזק כלכלי משמעותי וברוב המקרים בלתי הפיך.
העברה למסלולים בסיכון נמוך אינה בהכרח מתכון לשמירת ערכו של הכסף הואיל וגם מסלולי האג"ח נסחרו בריביות ובתשואות שליליות. היכולת לתזמן את השוק היא בלתי אפשרית.
החיסון האפקטיבי לקורונה כבר כאן והנה אנו קושרים חגורות בטיחות וממריאים שוב לשחקים. נטייל שוב במדינות שונות על פני הגלובוס. התיירות תשגשג ואיתה חברות התעופה. בתי הקולנוע והמסעדות יתמלאו סועדים .הרכבים ימשיכו לפקוד את כבישי הארץ וזיהום האוויר יחזור ויעיק עלינו. רווחי החברות בעיקר אלו שנפגעו מהקורונה יעלו ואיתם שווין הכלכלי.
חברות הטכנולוגיה והאנרגיה לרבות תעופה ותיירות ישגשגו שוב ולכן כדאי להחליט מיד איזה חלק הם יהוו בתיקי ההשקעות שלנו.
התקופה המאתגרת הזו, שפוקדת אותנו, מעמידה למבחן ומאתגרת מערכות רבות בחיינו. קצב השינויים הטכנולוגיים הואץ ועמו שונו ומשתנים דפוסי העבודה, הנהיגה, הלימוד והרפואה.
שירותים להם הורגלנו שנים הופכים וירטואליים, כפי שהלימודים והפגישות, שאנו קובעים, נערכים בזום.
חברות הטכנולוגיה מזנקות קדימה ואיתן חברות הסייבר והמשחקים.
השווקים מזנקים מעלה ומתעלמים במפגיע מהקורונה ומהשלכותיה הקשות על מגזרים רבים. הזיכרון קצר והתיאבון רב.
השווי הכלכלי של שוקי המניות בעולם כולו עלה בדצמבר למאה טריליון דולר, שליש מהשווי נסחר בשוקי המניות בארה"ב. התמחור של חברות הטכנולוגיה המריא לשחקים בלתי נתפשים ולא ברור אם מדובר בבועה שתתפוצץ לנו בפנים בדיוק כפי שקרה במשבר הדוט קום ב- 2000.
יש תחושה, שהכול סביבנו סובב במעגלים מהירים ואין לנו שליטה עליהם.
כיצד הושפעו קרנות ההשתלמות מהמשבר שפקד אותנו?
הואיל וקרנות ההשתלמות וקופות הגמל נהנים מהפקדות חודשיות מכוח הנחיות החוק ובהתאם להסכמי שכר הצבירות במסלולים אלו צלחו את מחצית טריליון השקל ולכן כדאי שנבחן אפיקים אלו בקפידה.
מתודולוגיה: בחרנו לעקוב אחר תוצאות ההשקעה של חמשת בתי ההשקעות המובילים והשיווינו ביניהם במסלולים הכלליים(עד 40% מניות )לבין מסלולי המניות. בחרנו להתמקד בקרנות ההשתלמות מתוך ההנחה שגם בקופות הגמל תתקבל תמונת מראה ונגיע לאותן מסקנות.
חשוב לזכור שמכשירי הגמל וההשתלמות, חשובים מאוד הואיל והם יקבעו את רמת חיינו בפרישה. מכשירים אלו מאפשרים משיכת הלוואות בתנאים מיוחדים ומאפשרים יצירת אסטרטגיות פיננסיות מעניינות.
המדינה מעודדת את האזרחים להפקיד ולחסוך במסלולים אלו תוך שהמפקיד נהנה מהחזרי מס שמגלמים תשואה מידי חודש. ככול שדרגת המס גבוהה יותר כך התשואה הגלומה בהפקדה הראשונית גבוהה יותר. יתרון משמעותי נוסף, שקיים באפיקים אלו, הוא פטור ממס על הרווחים.
זהו, עכשיו אפשר להתחיל, בואו נשווה את הביצועים של קרן ההשתלמות במסלול כללי לעומת מסלול מנייתי מינואר 2007 ועד ספטמבר 2020, כאשר בתקופה זו עברנו שני משברים כלכליים גדולים מאוד.
מסקנות ועדת בכר יושמו בשנת 2006 והבנקים חויבו למכור את הבעלות בקופות הגמל וההשתלמות לבתי השקעות פרטיים ולחברות ביטוח, ולכן ניתן היה לבצע השוואה רק משנת 2007, בשעה שהקופות עברו לבעלות חדשה.
הגרף מסלול כללי – מייצג את ממוצע התשואות של חמשת קרנות ההשתלמות המובילות במסלול כללי לתקופה הנמדדת. (אלטשולר שחם, מגדל, אנליסט, כלל, מיטב דש)
הגרף מסלול מנייתי – מייצג את ממוצע התשואות של חמשת קרנות ההשתלמות המובילות במסלול מנייתי לתקופה הנמדדת. (אנליסט, הראל, מיטב דש, אקסלנס, הלמן-אלדובי)
הנתונים נלקחו מהאתרים הבאים:"גמל נט", investing.com"", "Bizportal" והערכים ההתחלתיים של כל קרן ומדד זהים ובמספר 100 לצורך המחשת השינויים בגרף.
מהבדיקה שביצענו עולה, כי התשואה המצטברת הממוצעת במסלול הכללי לתקופה זו של 13.75 שנים הייתה 107.33% (תשואה שנתית ממוצעת של 7.80%) לעומת 122.7% תשואה מצטברת ממוצעת במסלולי המניות (תשואה שנתית ממוצעת של 8.92%).
האם פער של 15.37% על פני 13.75 שנים אשר מתבטאת ביתרון שנתי של 1.11% לטובת המסלול המנייתי, מצדיק לקיחת סיכון כה גבוה במסלול ? מהבדיקה עולה שלא בהכרח!
מהגרף ניתן לראות בבירור, שבתקופות משבר(עקבו אחר הגרף בשנים 2008, 2018 ,2011 , 2020) המסלול המנייתי יורד באופן קיצוני יותר מהמסלול הכללי ומשך הזמן לתקן לנקודת ההתחלה ארוך יותר.
עוד אנו למדים מהטבלה כי לאורך שנים רבות המסלולים משיקים ושלובים זה בזה, כך שהיתרון של מסלולי המניות מתמתן מאוד.
בואו נבדוק יחד אם הנחות אלו תקפות גם במשבר הקורונה:
מהגרף ניתן ללמוד כי גם במשבר הקורונה המסלול המנייתי ספג פגיעה קשה יותר מהמסלול הכללי, וההתאוששות שלו איטית יותר.
מהניתוח שלנו עולות המסקנות המתבקשות :
מסלול כללי מספק יציבות וודאות רבה יותר ממסלולי המניות.
המסלול הכללי מייצר לעיתים תשואה גבוהה יותר מהמנייתי והוא חשוף פחות לתנודתיות הנובעת מאירועים כלכליים בלתי צפויים.
מסקנה חשובה לא פחות היא, שאין טעם לשנות את מסלול ההשקעה גם כאשר השווקים יורדים כיוון שלא ניתן לתזמן את השוק.
גם אם אתם סמוכים לפרישה עדיין כדאי לשמור על מסלולי השקעה כלליים.
המודל הצ'ילאני, שמוריד את רמת הסיכון ככול שהגיל עולה, אינו משרת בהכרח את האינטרס של המשקיע.
הואיל וקיימת שונות גבוהה בתשואות בין בתי ההשקעות במסלולים הכלליים כדאי לבחון ולבדוק שאתם מצויים בין חמשת בתי ההשקעות המובילים.
לסיום המתכננים הפיננסיים שלנו מבצעים מעקב מתמיד אחר בתי ההשקעות המובילים ודואגים שהלקוחות שלנו לא יחסרו תשואה, בנוסף שימוש במינוף זול מקרנות ההשתלמות וקופות הגמל מגדיל את ההכנסה החודשית ללקוחות הסמוכים לפרישה ומצמיחים את הנכסים הפיננסיים של יתר הלקוחות. חלק מהלקוחות מנהלים את תיק ההשקעות שלהם במסגרת קרנות ההשתלמות ונהנים מתשואה עודפת דמי ניהול נמוכים ודחיית מס.
המתכננים הפיננסיים שלנו יבטיחו את החוסן והצמיחה הכלכלית שלכם.
בכתבה הבאה נבחן את ההשפעה של הקורונה על קרנות השתלמות מגזריות (כגון רופאים, עובדי חברת חשמל ועוד) במסלול כללי, והאם דמי ניהול המזעריים תרמו לתשואה גבוהה יותר?
כתבו : איתי רוזנטל מתכנן פיננסי, ארז לוי מתכנן פיננסי בכיר CFP
