קרן גידור הינה קרן השקעות המאוגדת לרוב כשותפות מוגבלת אשר משתמשת באסטרטגיות השקעה מגוונות על מנת להשיא את תשואותיה במצבי שוק משתנים.

קרנות אלו עושות לעיתים שימוש במכירה בחסר של ני"ע על מנת לגדר את השקעותיהם ולהרוויח מירידה בשערי ני"ע אלו ועל ידי כך לגדר את הפוזיציות שלהן, וזאת בניגוד לקרנות מסורתיות שאינן משתמשות באסטרטגיות שורט.

אסטרטגיות שורט ניתנות לביצוע על ידי מכירה בחסר של ני"ע וכן על ידי שימוש בנגזרים או חוזים עתידיים.

היסטורית, קרנות גידור השתמשו באסטרטגיית השקעה הידועה בשם "לונג/שורט". באסטרטגיה זו, בצד הלונג, רוכשים מניות או אגרות חוב שצופים שמחיריהן יעלו בעתיד, ומנגד בצד השורט, מוכרים בחסר מניות או אגרות חוב שצופים שמחיריהן ירדו. אסטרטגיית הלונג/שורט אינה מנסה לחזות את הכיוון הכללי שהשוק ינוע בו, כלומר היא ניטרלית לשוק, ומכאן גם בא השם "גידור" לקרנות גידור. יש לשים לב שהגידור אין משמעו העדר סיכון, כיוון שאם בפועל ניירות הערך הספציפיים שהקרן בחרה בהם נעים  בכיוונים הפוכים לציפיות הרי שמתהווים לקרן הפסדים. לסיכום, אסטרטגיית הלונג שורט תהיה רווחית רק אם המחירים בפועל של מספיק ניירות ערך בצד הלונג אכן יעלו, ובצד השורט אכן ירדו.

כיום, קרנות גידור משתמשות בשלל אסטרטגיות השקעה. יש קרנות המתבססות על אסטרטגיית הלונג/שורט, אך יש גם רבות אחרות המשתמשות באסטרטגיות השקעה אחרות. למעשה, השותף הכללי, המנהל של הקרן, חופשי לבחור באילו נכסים להשקיע ועל איזו אסטרטגיה להסתמך, כל עוד הוא עומד בתנאים שנקבעו בינו ובין השותפים המוגבלים ,הלקוחות, בהסכם השותפות של הקרן. על פי רוב, קרנות גידור משקיעות בנכסים סחירים, כגון מניות ואגרות חוב של חברות ציבוריות, מטבעות, סחורות, אופציות וחוזים עתידיים, אולם יש גם קרנות המשקיעות בנכסים שאינם סחירים. קרנות גידור שמשקיעות רק במניות, בין אם לונג/שורט ובין אם רק לונג, מסתמכות בהרבה מקרים על ניתוח פונדמנטלי של ערך. אם לפי ניתוח הערך, מחיר מניה צריך להיות גבוה ממחירה בשוק, הרי שהקרן תרכוש את אותה מניה. אם הניתוח חוזה שמחיר המניה צריך להיות נמוך ממחירה בשוק, הקרן תמכור את המניה. קרנות המתמחות בהשקעה במניות ייתכן שיגבילו את עצמן להשקעה במדינה ספציפית או שיעדיפו לבחור דווקא בפיזור גיאוגרפי. כמו כן, ייתכן שאותן קרנות יתמקדו בענף ספציפי, או לחילופין יעדיפו פיזור ענפי. ישנן גם קרנות גידור המשקיעות אך ורק באגרות חוב של חברות לונג/שורט או רק לונג.

במקרה של אגרות חוב, ניתוח הכדאיות של ההשקעה מתבצע על ידי הערכת ההסתברות שהחברה שהנפיקה את אגרות החוב תקלע למצב של חדלות פירעון, ובחינה האם המחיר שבו נסחרות אגרות החוב בשוק משקף את הסיכון הזה בצורה הולמת. תת קבוצה של קרנות גידור המתמחות באגרות חוב הן הקרנות המשקיעות באגרות חוב בסיכון חדלות פירעון גבוה. אלו הן אגרות חוב שמחיריהן בשוק כבר ירדו בצורה משמעותית, אם בשל חשש גובר מחדלות פירעון קרבה, או כיוון שאירוע חדלות הפירעון כבר ארע .אי עמידה בתשלום אחד או יותר לנושים והחברה שהנפיקה את אגרות החוב נמצאת לפני או במהלך תהליך הסדר חוב. הקרנות שמתמקדות בסוג זה של אגרות חוב ינסו לאתר את המקרים שבהם מחיר אגרות החוב בשוק ירד בצורה חדה מדי, כך שגם אם החברה שהנפיקה את אגרות החוב אכן לא תוכל לפרוע את מלוא אגרות החוב, היא עדיין תוכל לפרוע נתח מספיק גדול שיאפשר תיקון כלפי מעלה של מחיר אגרות החוב.

אסטרטגיית מאקרו היא סוג אסטרטגיה נוסף של קרנות גידור. באסטרטגיה זו, הקרנות מנתחות שורה של משתנים מאקרו כלכליים ואת התחזיות לגביהם. למשל, תוואי הריבית העולמי, שיחות הסחר בין ארצות הברית לסין ונתוני צמיחה ותוצר. נניח שתוצאת הניתוח היא שקרן הגידור צופה ששיחות הסחר יצליחו, במצב כזה הקרן תשקיע במניות של אותן חברות בענפים שיושפעו בצורה חיובית מהצלחת שיחות הסחר. ישנן קרנות מאקרו שמשקיעות רק במניות, ישנן כאלה המשקיעות רק באגרות חוב וישנן כאלה המשלבות בין מניות ואגרות חוב.

אסטרטגיית השקעה נוספת שמיישמות קרנות גידור מתבססת על בחינת התגובה בשוק לחדשות ולאירועים. החדשות והאירועים יכולים להיות ברמת המאקרו, למשל בהקשר למשתנים שהוזכרו בפסקה לעיל. החדשות והאירועים יכולים להיות גם ברמת המיקרו וספציפיים לחברה או לחברות מסוימות. למשל, מהלך רה-ארגון, מיזוג בין חברות, השתלטות על חברה ושינוי רגולטורי שמשפיע על קבוצת חברות. קרנות הגידור ינתחו את החדשות, את האירועים ואת השינויים שחלו בעקבותיהם במחירי המניות ובאגרות החוב הרלוונטיות. במקרים שבהם הקרנות יזהו תגובת יתר או חסר של המחירים, תתבצע השקעה בהתאם לסוג התגובה. למשל, השקעת לונג במקרים של תגובת חסר כלפי מעלה והשקעת שורט במקרים של תגובת יתר כלפי מעלה.

המשותף לכל אסטרטגיות ההשקעה שתיארנו עד כה הוא, שברוב המקרים, הן מערבות שיקול דעת אנושי ואינן נסמכות באופן מלא על אלגוריתמים ממוחשבים. לצד קרנות גידור שמשתמשות באסטרטגיות הללו, ישנן גם קרנות קוואנט , quantitative, המתבססות באופן מוחלט על אלגוריתמים ממוחשבים. כל קרן כזו בונה מודל השקעות שבו יכולים להיכלל מגוון רחב של משתנים, למשל משתנים מאקרו כלכליים, משתנים פיננסיים של חברות ומשתני "סנטימנט" המודדים האם חברות מקבלות סיקור חיובי או שלילי ברשת. מודל ההשקעות הממוחשב מעבד את המשתנים השונים ותוצאות העיבוד מתורגמות לפקודות קנייה או מכירה המבוצעות באופן אוטומטי על ידי מחשב. בקבוצה של קרנות הקוואנט, נכללות גם קרנות הגידור המבצעות מסחר יומי תכוף. המודלים של הקרנות האלו נועדו כדי לאתר עיוותי מחיר. מדובר בעיוותי מחיר קטנים מאד שלעיתים מתרחשים בפרקי זמן קצרים כל כך, עד שהמוח האנושי אינו מסוגל להבחין בהם. לכן, בהנחה שהמודלים הללו אכן מזהים בצורה נכונה את עיוותי המחיר, הקרנות המיישמות את המודלים הללו סוחרות באופן תכוף כדי להגיע לרווחיות משמעותית. כאמור, ישנן גם קרנות גידור המשקיעות בסחורות וכאלה המשקיעות במטבעות. גם במקרים של סחורות ומטבעות, ישנן קרנות המתבססות על ניתוח פונדמנטלי של ערך וניתוחי מאקרו שמערבים שיקול דעת אנושי, ויש את קרנות הקוואנט. יש גם קרנות גידור שאסטרטגיות ההשקעה שלהן כוללות אופציות וחוזים עתידיים בנפרד ובשילוב עם נכסים אחרים, וקיימות גם קרנות המשלבות מספר סוגי אסטרטגיה. לבסוף, מאפיין בולט נוסף של חלק מקרנות הגידור הוא השימוש במינוף כדי להגיע לרווחיות גבוהה עוד יותר.